החלטה בתיק בש"א 157132/08

1.         בפני בקשת הנתבעים והתובעים שכנגד (להלן: "המבקשים") לחייב את התובעת והנתבעת   שכנגד (להלן: "המשיבה") בהפקדת ערובה לתשלום הוצאותיהם בסך שלא יפחת מ- 200,000 ש"ח או  בהתאם לשיקול דעת ביהמ"ש.

2.         המבקשים טוענים כי קיימות מספר אינדיקציות למצב הכלכלי הרעוע של המשיבה:            לשיטתה של המשיבה, כפי שעולה מכתב התביעה שהוגש מטעמה, המחאת זכויותיה   אצל      הנתבעת הפורמאלית, היה נעוץ במצבה הכלכלי הרעוע ובהסתבכותה הכלכלית.

            כמו כן, במסגרת בקשה לפטור מאגרה שהוגשה בהליך בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים, תיאר הנתבע כנגד 2 את מצבה הכלכלי הקשה של המשיבה ושל בעל המניות          היחידי בה (אביו של הנתבע שכנגד 2).

            זאת ועוד; מצבה הכלכלי הרעועה של המשיבה עולה גם ממרשמי המע"מ, על פיהם             המשיבה אינה מוגדרת כעוסק מורשה.            

            לפיכך, טוענים המבקשים כי עסקינן במשיבה שאין בידיה לשפות את המבקשים בגין          הוצאותיהם במסגרת ההליך דנן, שהינו תביעת סרק,  מקום בו תידחה תביעתה.

3.         ב"כ המשיבה טען, כי יש לדחות את הבקשה ממספר טעמים:

            א)         הסכמת המבקשים להותיר חלק מהערבויות והעירבון בתיק זה, מהווה השתק                    מצידם להעלות  בקשה להפקדת ערובה נוספת להוצאותיהם והסכמה מפורשת                    לגובה הערובה אשר תותר בידי בית המשפט.

            ב)         אין מדובר בתביעת סרק, כי אם בתביעה בעלת סיכויי הצלחה גבוהים מאוד,                      שנתמכים בראיות ובמסמכים למכביר.

ג)          מטענות המבקשים, הודאותיהם והסכמתם להעברת חלק מכספי העיקול שהוחזקו בידי המחזיקה למשמורת משותפת, ניתן לדלות הודאה בחובם למשיבה שמוריקה מתוכן את בקשתם להפקדת ערובה.  

            ד)         המבקשים בהתנהגותם היו האחראים הבלעדיים להעדר המשך פעילותה של                      המשיבה ומצבה הכספי. המשיבה כיום איננה בפעילות עסקית, אולם הדבר נובע                 מהתנהגות המבקשים שלא העבירו את כספי התמורה לידי המשיבה.

ה)                  סיכויי התביעה הגבוהים וניסיונם חסר תום הלב של המבקשים להתחמק מתשלום חובם למשיבה, תוך הגשת בקשה העלולה לגרום לסיום ההליכים בתיק במידה ויוטל על המשיבה הפקדת ערובה בשיעורים כמבוקש, מהווים עילה טובה לדחיית הבקשה.

            ו)          אכן מצבה הכלכלי של המשיבה בתקופת המחאת הזכות למבקשת 1 היה רעוע                    וזו הסיבה שבגינה נעשתה ההמחאה, אולם כאמור המבקשים גזלו כספים אלה                      מהמשיבה, ומגישים בקשה להפקדת ערובה לצורך המשך השימוש בכספים אלה

                        שלא  כדין והמשיבה  איננה  פעילה  עסקית  כיום בגין התנהגות המבקשים -  אך

                        למרות כל זאת, הרי שהמשיבה עומדת בכל התחייבויותיה ואיננה בעלת חובות                   ו/או התחייבויות אשר עומדים כנגדה נכון להיום.

ו)                    המשיבה מבהירה כי ההצהרה  במסגרת הבקשה לפטור מאגרה בהליך בבית          הדין האזורי לעבודה היתה בנוגע לחברה אחרת ולא בנוגע למשיבה.    

ח)         סכום הדרישה להפקדת ערובה אינו פרופורציונאלי לתביעה דנן ובמידה וביהמ"ש לא ימצא כי יש בטענות המשיבה בכדי לפטור מהפקדת ערובה מבוקש כי ביהמ"ש ישקול את כלל טענות המשיבה בנוגע לקביעת שיעור הערובה.

4.         בתשובה לתגובה מוסיפים המבקשים וטוענים כי הואיל ועסקינן בתובע שהוא תאגיד, כל     שיש לבחון הוא את מצבו הכלכלי של התאגיד וגם אם יידרש ביהמ"ש לבחינת סיכויי           התביעה, הרי שגם אז שומה על ביהמ"ש להיעתר לבקשה דנן, הואיל וסיכויי התביעה   נמוכים.

            עוד טוענים המבקשים כי הערבויות שהופקדו ע"י המשיבה לטובת בקשת העיקול נועדו       להוות ערובה להבטחת נזקי ו/או הוצאות המבקשים במסגרת בקשת העיקול בלבד ולא            במסגרת התיק העיקרי. כמו כן, במסגרת בקשתם המשותפת של הצדדים להקטנת      ערבויות שמר כל אחד מן הצדדים על טענותיו. 

5.         לאחר עיון בטענות הצדדים הגעתי למסקנה ולפיה יש מקום במקרה דנן לחייב בהפקדת ערובה.